הם ראו את הדמעות נופלות
הם אספו אותם בשביל לשתות
כי צמאים היו הנבלות
הם בכו כי זה היה מלוח
ואספו שוב את הדמעות
כי אסור לבזבז אף טיפה
על אנשים שלא שווה להם לחיות
אבל בכל זאת משהו צרח
הם שמעו זאת וזה כה כאב
באוזניים שלהם ככלום
בנפשם הוא עדיין שכב
אותה צרחה התגלגלה
והפכה למלאכית חוכמה
לימדה את התורה כולה
כי הם לא ידעו מאומה
אט אט הם שכחו לשתות
את טעמם המר של החיים
והבינו מאוחר מדי
שהיא כלל לא רואה את אלוהים
המלאכית צערה על הטיפשים
ובכתה לה את קינת הכרוב
ואז מרוב יגון וצער...
היא מתה
והיה עצוב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|