אבא אליך כה מתגעגע, העצב בליבו כה מייגע, מגעגועיו אליך כבר
משתגע.
בוהה הוא בחלל, נזכר ביום המקולל, היום שבו המוות אותך גזל.
האחיות שכה אוהבות, לבכות לך לא מפסיקות, מנסות להתחזק
ונכשלות.
עיניהן כה אדומות, לוותר על הדמעות הן מוכנות, בתמורה לנשמתך
אח אהוב ויקר.
רועי, החברים לא מעכלים שאתה כעת בין העננים, שנקטפת כך
מהחיים, חזור רועי אנו מבקשים... מתחננים...
בלעדיך החיים כה מרים, אלינו מתאכזרים, רק הטובים כך נלקחים,
חזור רועי, מתפללים אליך אלוקים.
מטעות אחת קטנה, המשפחה עכשיו כה מתענה, רועי, נשמה אבודה
קטנה.
איך נקטפו חייך, רוצים לראות שוב את פניך, איך נמשיך בלעדיך,
רועי מלאך קטן.
החברים מתפללים למקומך בין הטובים, בין המציאות לחלום נקרעים.
מביטה במיטתך, ריקה מנשמתך והבית כה ריק בלי צחוקך, בלי קולך
רועי.
כה צעיר נקטפת, כה צעיר נקברת, כה צעיר עזבת, פרח קטן.
ביום קריר הכל קרה, בלי כל הזדמנות לחרטה, אלוהים לקח לנו את
יקירנו.
מאותו יום אפור, עולמנו כה שחור, השארת את כולנו מאחור, רוצים
כל כך שתחזור.
תמונתך אלינו מחייכת ונפשנו מתייסרת, נשמתנו כה צורבת, נשמה.
אמא רוצה לצעוק, נשמתה אילמת, אבא כה עצוב, נפשו נאטמת.
אחותך כה בוכה, רוצה לחבק אותך, אחותך מתגעגעת, עם תמונתך
נרגעת.
החברים זועקים, לאוזניו של אלוקים, תחזיר לנו את החיים,
רועי...
מוקדש לרועי שושנה ז"ל, אשר נקטף בטרם עת בתאריך 22/2/02 |