[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נועה מוש
/
מבוי סתום

דפקת שלוש פעמים על הדלת. לא בבת אחת. בהתחלה בהיסוס, דפיקה
רכה, משתהה שוב על השם הכתוב באותיות כתב, בכתב יד על
המשקוף...
היה נדמה לך ששמעת צעדים,
אבל אף אחד
לא פתח את הדלת.
חיכית עוד קצת, ואז הלכת.
כשיצאת מהבניין
הקשבת רגע.
היה שקט.
היה נדמה לך שהדלת
בקומה ארבע נפתחה.
עצרת.
הסתובבת.
כמעט עלית חזרה,
אבל בסוף ויתרת.
אני לא יודע למה,
או איך,
אבל פתאום
כל החשק שלך לראות אותו
ולדבר איתו נעלם.
להיפך.
רק רצית לברוח משם.  
היית חייבת לברוח,
הרגשת את זה בדם שלך.
הרגשת בדם שלך
את הפחד שחודר עד לעצמות.
הסתובבת בחזרה ורצת החוצה
בכל הכוח.
"להתרחק," חשבת,
"העיקר להתרחק.
לרוץ הכי רחוק שרק אפשר."
רצת.
כבר לא ידעת לאן.
נתת לרגליים שלך לקחת אותך.
רצת.
עברת כבישים, ורחובות.
לא היה לך מושג איפה את
אבל המשכת לרוץ.
הראייה שלך כבר התחילה להטשטש,
התקשית לנשום,
ואז -
הרגליים שלך נעצרו.
עצמת עיניים.
לקחת כמה
נשימות עמוקות.
פתחת עיניים.
ימינה.
שמאלה.
לא זיהית את המקום.
קדימה.
דלת.
דפקת שלוש פעמים על הדלת. לא בבת אחת. בהתחלה בהיסוס, דפיקה
רכה, משתהה שוב על השם הכתוב באותיות כתב, בכתב יד על
המשקוף...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מי חמוד של
אמא?


גרפומן הסלוגנים
באחד מהחלומות
הטובים שלו


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/9/03 19:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועה מוש

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה