|
קשה... המציאות.. קשה
היא פוגעת בגבך ובליבך
תוקעת סכין של מלחמה ליד ראשך
חייך הם קצרים ועליך לחיות אותם
עד תום הימים עד תום השנים
אהבה וכאב ושנאה ומכות לדורי דורות
יעברו בלבבות העונות
השנים כבר חולפות ואתה מזדקן
ולא מחכה ליום בו תפסיק לזיין
חברים באים חברים הולכים משפחה נשארת
אבל אין לי הרבה ברירות
משפחה עכשיו אין וליבי כבר ישן
למה לא אוכל לצעוק
מאהבה מקנאה מרצון ושמחה
לצעוק באמצע המלחמה
לאלוהים למלאכים וגם לכוכבים
שיעזרו גם לי
כי נותרתי לבדי עם כאב וגם חור בלב
יש לי משימה והיא מיוחדת ויחידה
אותה אני חייב לבצע בקפידה
אסור להשתפן ואסור להפסיד
חייבים לנצח בכל מחיר את העולם הזה את הגורל הזה
גורל העולמות
ברמן נותן לי כוס של מציאות
אני טועם ולוגם ואחרי זה נמות... למות.. אסור
חייבם לצרוח ולזעוק מכאב שישמע אלוהים וישמע גם הלב
שידעו כל בני האדם שישנה עוד תקווה לדרך חדשה
שלא יוותרו וימשיכו לרצות לנצח את הגורל... גורל העולמות |
|
|
הכי כיף בבמה
חדשה זה
הסלוגנים, טוב
גם לרצוח זה כיף
אבל במצבי אני
לא בררן.
ברוך גולדשטיין
לא בורר
בסלוגניו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.