[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אופליה קוביין
/
רוברט וסוזן


את-

ראש פתוח,
שיער חלק,
אגו לא נפוח,
שיכורה, אבל רק
כשנישקת אותי
הרגשתי רכות
רכות אמיתית
של אישה, ומתיקות.
באמצע קינאת,
בסוף כבר נשברת
ואני נהנית
אבל לי גם אכפת
כי אהבת אותי שם-
התנסות פלוס אחת
ובמי האשם
כשהרגש מונחת?
כן, רציתי אותו
ועדיין עודני
אך דבר בעיתו
ואני כבר אינני
אז סלחי לו, נשקי
וקבלי את שניכם
כי יופיי (הוא נשקי)
לא חוצץ ביניכם.
טעם רוך שדייך
פטמותייך בפי
החום בעינייך
פשט בגופי
אז כעת- נוחי לך
כי אהבת את כולם
וכפי שהובטח-
לא אשכח לעולם.





אתה-

כל-כך מודע לכמה
אתה גבר, כה חושק.
אך כששאלתי למה
אתה חדל מלנשק
אמרת- 'זו בגידה'
אך הן אני במיטתך!
וכששכבתי לצידה
ההייתי לבריחה?
כי שפתיך לחשו בי:
'יפה, כל-כך יפה'
וידיך- הן פשו בי
ממש כמו מגיפה
(אך זוהי הגורמת
למוות כה מתוק-
בתוך תשוקה זורמת
גם ידעת איך לשתוק.)
הגודל הקובע
שקבע את גורלי
היית רק שבע
כששתית את כולי
צחקת כשהצחקתי
והבנת את הכל-
הגבר ההולנדי
שהשכמתי לאכול
נגעת בי בלי הרף
אבל אתה מסור
אהבת אותה חרף
שטעמת פרי אסור
ובפרידה נישקת
כמו שאיש לא נישק עוד
כי בתוכי השארת
כבר יותר מאצבעות
יצאתי אל הדרך-
שטר של עשרים מיליון
היום אני חוזרת
אליך בדמיון...





אני-

יודעת שכמהה לאהבה
יודעת שגם שקט הוא כלי-זין
יודעת שהצתי להבה
ושלא ידעתי איש עדיין.
בוחרת להסיר את השמלה
חייבת להסיר את הילדות
ושואלת את אותה השאלה
אך הפעם- לא ביחידות.
רוצה להיות אתכם כל-כך
כי הרצון הרי התחיל בכם
ובטוחה שלא אשכח
אף אם אכחיש, אם אלחם,
לא מלחמה כי אהבה-
הייתה שם תחת הסדינים
בין התלקחות כה רטובה
לליטופים כה עדינים.
לא מתחרטת אף לרגע
ובטוחה בכל ליבי-
אני יצאתי ללא פגע
ידי בכל  וידכם בי.
הייתי לב, הייתי עבד,
גם מלכה וגם זונה
אבל כעת- אני חושבת-
ידי עודנה עליונה.
'רק בת 18' אמרתם
'והעשור משמעותי'
אבל בסוף הלא שמעתם
הלא שמעתם רק אותי.
אין זה חשוב- ודאי אמצא לי
את אותו המיועד
אך תשוקתי האידיאלית-
היא עוד תבער בכם לעד.





הטרילוגיה-

וכל דבר טוב-
סוף לו
גם הטרילוגיה-
חייה אף קצרים יותר
משיר
עם מקצבים מבולבלים
הוא אנאלוגיה
לאט יותר מהר
השלג כבר הפשיר
עכשיו זה ים
שקט-גלים
אני רק אשאר ל'לקר קופי תה'
  1
מצב קיים
ואעזוב אתכם
אני לא אפתה
אני אשלים.

את תחייכי-
וכאבך עבר
אתה נישקת-
השכחת כבר?
לא.
גם סוף הוא זיכרון
והטרילוגיה-
היא סימפוניה
של אושר אחרון
שלה, שלי, שלו
ביחד
ועכשיו לבד
וזה לא רע
זה לא יכול היה
להיות שונה
גם זו בחירה
ולא מפחד
ולא משנה
כי אתה לא מצטער
ואת גם לא, יותר
ואני- ודאי שלא
אני שלמה
כמו הים
כולו
כשהוא חובק
האדמה.
אני שלמה.

אני מודה
לכם
לאלוהים
אשר ברא
אותי, אתכם,
את המקום, הזמן,
את תאוות הבשרים
וזה מדהים
וזה מתאים
וזה נעים
וזה פשוט
מושלם.
היו שלום
היו שקטים ומבינים
כים
כשם שבגופי
חרט הנצח
בפינה
את הנופים
והגופות העייפים
ושלושת אנשים יפים
לעד לבטח
בתמונה
זו בזה בזו
מתערבבים
וגם חרט הוא
הבנה
כה אינסופית:
איך מרגישים
כשאוהבים...






1  בהולנדית- nice cup of tea







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אנחנו על הפנים,
ואנחנו נשארים
על הפנים


טל ברודי
בפליטת פה


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/9/03 4:35
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אופליה קוביין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה