הרואה ירושלים בחורבנה
יקרע קרע בבגדו
ואז יתפור הקרע
שלא יהיו בגדיו עשויים קרעים קרעים.

וימהר ויצא ויחפש אחר חיים בעיר
בכל לשון
ובכל הסימטאות
שלא נהיה בוכים שווא
מרבים בקינות על אסון בת-ציון
והיא כבר בנויה בניין-עולם
וכל-שעריה שוב אינם שוממין.

אני יצאתי ומצאתי חתול עובר בתחנת ביקורת של המשטרה
ומתלבט מול הכותל בין עזרת נשים וגברים
וראיתי אנשים רבים חיים חיים כל אחד בשפות רבות
נשים ואנשים חיים בשפת אביהם ושפת אמם בשפת המקום
ושפת הדרך בשפת עסקיהם ושפת תפילותיהם בשפת החיוכים שלהם
ושפת הייאושים הגדולים. וקרעתי קרע גדול
על מחשבות הרעש והשבר של לבי
הרודפות אותי בכל מקומותיי בין כל החיים החיים הללו.
ולא איחיתי הקרע
שיהיו מזהים כולם שפקד אותי האסון.

הרואה אדם בחורבנו
יקרע קרע בבגדו
וימנע מכתיבת שירים
שלא תהא נפשו עשויה קרעים קרעים קרעים.

ואם עוד היתה שורה רוח הנבואה בעיר הזאת
הייתי עולה על אחד ההרים
ומתנבא שסופי להקים מחתרת נגד הצער
סופי לשלוח גדודים של מחשבי קיצם של הקיצין
סופי לחיות בעיר הזאת.