זרמי הים משיבים פנים ריקם
דרך חתחתים קדומה מראה הדרך למערב
שלל מחשבות וצרור רגשות
ואלף צבעים, צלילים,
ידיים, פנים - כולם במחשבותיי חוזרים המה,
חוזרים. סבל של שקט וחושך שאט-אט לאט, ערב קט,
ודמדומי חיבה לזכר עבר - המה יורדים -
כמסך אפל. מנצנץ לבי ואלפי לבבות אחרים,
ככוכבים של תהילת עבר.
דרך חתחתים קדומה הנה שוב נעלמה כלא הייתה,
וים מרוחק סגר עליי -
חולות נדודיי -
גרגירים מאובקים -
נושאים עימם אלף מחשבות וצרור רגשות,
ושלל צבעים וצלילים - ידיים, עיניים רכות ונוגות,
פנים ענוגות - פנייך שלך
ומגע שפתותייך,
ואני שלך, חייב אני לומר - מוכרח.
ילד וילדה, צחוק, שמחה ודמעה,
אישה זקנה וחוכמה תמה, צחה,
סמל נדודיי בעולם בלא אהבה - אהבתך,
בעולם של אפלה, נצנוץ קט של ליבך.
דוחק רגליי, מניף תשוקותיי - שאיפותיו של לב בודד,
עימך להתייחד - להתאחד.
כך ענני שקיעה יעברו מסעות מלכים
ועמים שונים ומופלאים,
מעל ים ודרך חתחתים קדומה,
אותך שוב אמצא.
וזרמי הים משיבים עודם
גלים קטנים ויחידים,
מנצנצים המה עם אלפי לבבות אחרים,
ככוכבים של תהילת עבר - ואלף אלפי זרועות מושטות - ממתינות
של אהובות נשכחות
ויוותר לי אך לנצנץ עימם
בעוז, ולדעת כי בעולם אשר יצרנו לנו, אנו,
זמן ומקום, טוב ורע ודרך חתחתים קדומה,
כל אלה המה - תקוות אדם נושנה
של כל ילד וילדה, צחוק - שמחה ודמעה,
אישה זקנה, חוכמה צחה,
תמה.
אדע, אותך אמצא - אהובה. |