זה שוב אותו חלום מכה בי
הולם בראותיי עד לחץ אינסופי
עיניים פקוחות פתאום- נוצצות באפלה,
שפתיי פשוקות בזעקה אילמת.
הבהלה שמשתלטת על לבי
מזכירה לי על עבר נשכח,
ילד מובטח,
רגש מוחמץ.

אין מנוחה במיטתי,
רק זעם.
אין שלווה בשנתי,
רק כעס.

ועת אתעורר מפוחדת בלילה,
אוחז בכרית כבידך החמה,
אבכה לתוכה בדמייני את כתפך
ואוהב אותך.
רחוק.




29.5.01