הזר שהוא נתן לך עוד שזור בשערך
תלתלים מלטפים את כתפייך.
רק אור השמש שורט את גופך
את מניחה לעצמך ליפול...
כמאמינה שעוד יתפוס אותך-
לפני שתפגעי באדמה.
העלים נושרים בקצב שלך
ורצית שלא יפסיקו לעולם.
אולי אם תאמיני מספיק חזק
עוד תוכלי ליהיות מיוחדת...
הדמעות שלך משרטטות לך שבילים
אולי את הדרך החוצה.
צלקות
שמזכירות לך שפעם ניסית לאהוב.
צוחקת נאנחת על עבר שאבד.
מחפשת את האור שלך,
השקיעות בלב שלך,
הגלים שלך כולם כבר התנפצו במזח. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.