שרה-לי יצחקי / אתה |
באור מעומעם.
הכול ניראה כל כך טוב.
פנייך ריקות מפגם,
ושפתיך מתוקות כדבש.
איך אתה מצליח לסחוף אותי?!
כעת, כמו בעבר.
אל אותה מלודיה מוכרת,
באוקטאבה אחת מעל.
מנגן בי ברוך.
פורט על גופי כמיתרי הכינור.
צלילם שקטים,
הופכים אט אט לצורמים.
ואז הכול נפסק-
הלילה תנוח אהבתי על משכבה בשלום.
במיטתך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|