להבות אהבתינו השתוללו מולינו
כרקדניות פלמנקו מיומנות,
באדום וצהוב ושיקשוקי קסטניטות.
כיבינו את מדורת האהבה.
אל דליי המים הגנבנו,כל אחד בתורו,
את דליי השמן
ותמהנו זו מול זה על התלבותינו הנצחית.
תשושים מול להבות סופינו-מתמרות
לבנות וסתומות בקו ישר עקר,
היית חייב לקנח אותנו ואת האש הזעירה
שעוד בוערת בי, כיבית בקשת אדירה של שתן.
טמבל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.