[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נעמה אלישר
/
לא באמת שיר עצוב

העצב עטף אותי,
והייתה לו סיבה.
כמו שרק הוא יודע,
חמק ונכנס אל הפינות הכי פגיעות בתוכי.
בין הרסיסים של ליבי השבור,
אותו הלב שמנסה להתאחות,
התמקם לו העצב.
בלי אזהרה, בלי רשות,
רק עם המון משקל,
שגורם גם לדברים הכי קלילים
להפוך כה כבדים.
באמת שלא התכוונתי לתת לו להכנס,
וכל הזמן דחיתי אותו,
הדחקתי אותו.
אבל הוא כנראה פיקח,
וברגע שנתתי למחשבות להכנס,
הוא גם הגיע.
אינני רוצה להכריז,
"יהיה בסדר"
כי כרגע זה לא מתאים,
ובסדר גם ככה זו מילה שמתארת ייאוש.
כשהאור יעלה בחוץ,
השמיים יהיו כנראה אפורים
בגלל שהירח ייתערבב עם הכחול,
והם יהיו מאושרים בסימביוזה שיצרו.
ואני, אמנם לא אהיה חלק מאותה סימביוזה,
אבל גם חלק ממני יהפוך ערבוב של כחול עם ירח.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בתי הקברות
מלאים באפרוחים
ורודים שלא ידעו
לפרוש בזמן
מכתיבת סלוגנים



לימור מפגינה את
הערצתה לאפרוח
ורוד.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/9/03 1:47
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נעמה אלישר

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה