|
מִתְרַבִּים סִימָנֵי הַסְּתָו
עָלִים יְבֵשִׁים נוֹשְׁרִים תְּחִלָּה
אַחַר נְפוֹצִים עִם רוּחַ
אִישׁ הַכְּסָפִים בִּדְמִי יָמָיו אָזַל
עַם מֻטְרָד מוּל רֹאשׁוֹ הַמִּתְגָחֵךְ בְּצָג
מְדֻשָּׁן בְּעֹנְגוֹ
חַגִּים בְּפֶתַח וְאִישׁ לְנַפְשׁוֹ אוֹרֵב
חַיָּל מְבַיֵּם תְּקִיפָה כְּדֵי לִזְכּוֹת
בְּחֻפְשָׁה לְמַעַן מִשְׁפָּחָה מִתְמוֹטֶטֶת
אַנְשֵׁי מָרוֹם מַחְזִירִים מַפְתְּחוֹת
וְזוֹכִים לְגִנּוּי וְהוֹקָעָה מֵחֲצִי עַם
שֶׁחַיָּב, חַיָּב אֶת חַיָּיו
הַבָּנִים מֻחְזָרִים הַבַּיְתָה
עַל חֶשְׁבּוֹן הָאָח הָאוֹבֵד
עַם שָׁלֵם מֻכְחָשׁ וְנִכְלָא
מֵעֵבֶר לְקַו מְרִיבָה
מֵהֵיכַל קֹדֶשׁ עִם סֵפֶר תְּפִלּוֹת
הוּא נוֹבֵר בִּמְכוּלַת הַזֶּבֶל
מִרְקָם מִשְׁפַּחְתִּי מִתְפּוֹרֵר
נוֹטְשִׁים כְּלָבִים תְּחִלָּה
סוֹפָם עוֹזְבִים יְלָדִים בַּפֶּתַח
וְאֵם בּוֹכִיָּה תְּלַעְלֵעַ דִּמְעָתָהּ
שֶׁמָּא שָׁם יִהְיֶה מִי שֶׁיִּשּ-ָא
בִּמְחִיר הַפְּרוּסָה
מִתְרַבִּים סִימָנֵי הַסְּתָו
הַפִּיל בַּחֲנוּת הַחַרְסִינָה מֵטִיל גְּזֵרוֹת
וְשׁוֹפֵךְ עִם הַמַּיִם אֶת הַתִּינוֹק
שֶׁזָּנְחָה אִמּוֹ בַּשּׁוּק עֵת לִקְטָהּ
קִרְעֵי יְרָקוֹת
מֵעֲרֵמַת הַפְּסֹלֶת
הַחַגִּים בַּפֶּתַח וְאָנוּ נִלְבַּשׁ אֶת
חֻלְצַת הַשַּׁבָּת עַל מִכְנָס נָקִי
וּנְכַנֵּס אֶת שִׁבְטֵנוּ הַפָּזוּר בִּתְפִלָּה
לְשָׁנָה שֶׁתָּבוֹא וּתְכַלֶּה
קְלָלוֹת שֶׁהוּטְלוּ בְּרֹב כֶּשֶׁף
עָלֵינוּ
בְּמוֹ יָדֵינוּ
26/9/03 בוקר ערב ראש השנה
|
|
|
כשהיינו
בטירונות כולן
התאהבו בסמלת.
רק אני אהבתי את
המ"ממית של
מחלקה ארבע.
סוכרזית החיננית
ברגע של חולשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.