Shever Kli שבר כלי / הוֹלֵךְ עַל שְׁתַּיִם

מחוה לשירה של טיטי אם: 053 - 056

יֶלֶד עָזַב אֶת הַבַּיִת כְּמוֹ כֻּלָּם
לְהַרְאוֹת הִתְבַּגְּרוּת
אִמָּא נִגְּבָה לוּ אֶת הַתַּחַת עַד גִּיל שֵׁשׁ עֶש-ְרֵה
קָשֶׁה לוֹ עִם זֶה
אַבָּא מַמְשִׁיךְ לִבְדֹּק אֶת הַחֶשְׁבּוֹן
וּלְהַכְנִיס קְצָת ג'וּבּוֹת כְּשֶׁצָּרִיךְ

אָז יְחִי חֻפְשַׁת הַשִּׁחְרוּר
פִּנּוּק מְעַנֵּג
שֵׁנָה עַד הָעֶרֶב
בִּלּוּיִים עַד הַבֹּקֶר
וְכֵּיף בִּלְתִּי נִדְלֶה

עוֹבֵד בנתב"ג, הֲכִי קָרוֹב
שֶׁאֶפְשָׁר לַמָּטוֹס שֶׁיִּקַּח
אוֹתוֹ הַרְחֵק בְּבוֹא הַיּוֹם
כְּשֶׁיַּרְגִּישׁ שֶׁסּוֹף סוֹף הוּא יָכֹל
לְהַגִּיד שָׁלוֹם לְאִמָּא
הַמְּנַדְנֶדֶת הַזּוֹ

שֶׁכָּל הַזְּמַן רַק אוֹמֶרֶת - מָה יִהְיֶה
מָתַי כְּבָר תַּעֲש-ֶה
מָתַי כְּבָר תַּתְחִיל
מָתַי כְּבָר תִּהְיֶה
וְלוֹ אֵין כּוֹחַ לַעֲנוֹת, לִצְעֹק בְּעֶצֶם
אֲנִי רוֹצֶה הַבַּיְתָה !

אָז כְּמוֹ שֶׁהוּא קָטָן כָּזֶה
בַּבַּיִת כִּמְעַט עַל אַרְבַּע
בַּחוּץ הוּא מַמָּשׁ בִּיג - מָה זֶה גָּדוֹל
עִם הַגֹּבַהּ שֶׁלּוֹ וְהַשּ-ֵעָר הַבָּהִיר
וְהַדִּבּוּר הַבּוֹטֶה
שֶׁנּוֹבֵעַ מֵחֹסֶר יְכֹלֶת
לְהַחְלִיט

נֶפֶשׁ אַחַת יֵשׁ לוֹ קְרוֹבָה
שֶׁפִּנְּקָה אוֹתוֹ בַּמַּחֲנֶה כְּמוֹ - מָמָה
דָּאֲגָה לְהָבִיא לוֹ אוּכַל לַחֶדֶר
לְגַהֵץ לוֹ מַדִּים כְּשֶׁלֹּא קָם
וְלָתֵת לוֹ שֵׁרוּת מִכָּל סוּג וּמִין
שֶׁיִּהְיֶה בַּגָּ'נָנָה

וְיֵשׁ לוֹ אַחֶרֶת מִכָּאן, שֶׁהִכִּיר בָּעֲבוֹדָה
אִמְּצָה אוֹתוֹ מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן
לָקְחָה אוֹתוֹ אֵלֶיהָ כְּמוֹ - אִמָּא
עַכְשָׁו הוּא גָּר אֶצְלָהּ כִּי צָרִיךְ הִזְדַּמְּנוּת
לְזַהוֹת מִיָּד וּלְנַצֵּל כְּשֶׁהִיא בָּאָה
וּמַאֲכִילָה אוֹתוֹ עִם כַּפִּית

הֵן כּוֹתְבוֹת לוֹ מִכְתְּבֵי אַהֲבָה
כְּשֶׁהוּא מְזַיֵּן אֶת שְׁתֵּיהֶן מֵאֲחוֹרֵי הַגַּב
יָלַד גָּדוֹל בַּגּוּף וְקָטָן בְּש-ֵכֶל
עַכְשָׁו מְש-ַחֵק עִם הַזְּמַן
וְדוֹאֵג לְאַזֵּן בֵּין הַשְּׁתַּיִם שֶׁלֹּא יְשַׁעְמֵם
עִם כָּל אַחַת מַרְגִּישׁ שֶׁהוּא בַּשָּׁמַיִם
אֲבָל בְּעֶצֶם הוֹלֵךְ לְאִבּוּד

27/09/2003