הוא חשב עליה כל כך הרבה עד שזה כאב לו, והיא הייתה כל כך
רחוקה כרגע.
הוא פגע בה כל כך והוא כל כך הצטער ובין השמירות הוא חשב עליה
והוא אף פעם לא הרגיש ככה, הוא רק רצה לראות אותה ולשמוע את
הקול שלה שוב, אבל בין השמירות זה כל כך קשה כשמתגעגעים.
כשהוא מתקשר היא ישנה וכשהיא מתקשרת הוא ישן.
בין השמירות. הוא כל כך מתגעגע, הוא ראה אותה רק פעמיים
ובכל זאת מרגיש שזה אמיתי
שהיא שלו והוא שלה.
היא התגעגעה אליו כל כך וכל המחשבות שלה היו נתונות לו, היא רק
רצתה לראות אותו ולהריח את הריח שלו, שהריחה רק פעם אחת.
היא לא ידעה איך הכל קרה כל כך מהר, אבל היא ידעה שהכל כבר קרה
והיא שלו. היא עדיין לא הייתה בטוחה אם הוא שלה אבל היא ידעה
שהיא שלו. היא הייתה איתו בכל השמירות, הלב שלה היה איתו כשהוא
הלך לישון במיטה הצבאית והיא שכבה שם לידו בלתי נראית והם
מחובקים. היא עמדה איתו כל פעם ששמר בכל שעה
ואם הוא ייפול היא תתפוס אותו.
אל תשבור שמירה היא אומרת לו, תבטיח לי שלא תרדם, אני מתגעגעת
אליך ואני כל כך רוצה לחבק אותך עכשיו.
הם שניהם הרגישו שהם צריכים אחד את השני ואוהבים אחד את השני,
רק שהוא אמר לה שהוא אוהב אותה, והיא לא.
היא פחדה מידי להתקשר לבן אדם, אבל היא הרגישה יותר מזה, היא
פחדה מזה אבל היא כבר הייתה מאוהבת בו. הוא, לעומתה, הבהיר לה
שברור שהוא לא מאוהב בה, הוא רק אוהב אותה.
והיא אמרה
שזה לא מספיק שהיא רוצה יותר.
הוא רצה אותה והוא אהב אותה.
היא רצתה אותו ועם זאת היא ביקשה יותר מידי, היא רצתה את
השמיים, היא רצתה שהוא ירגיש בדיוק אותו הדבר, היא רצתה שהוא
יהיה מאוהב בה
ואז היא תדע שלא משנה מה הם לא נפרדים, הם ביחד.
אבל היא רצתה יותר מידי והיה לה קשה לקבל דבר כל כך פשוט, והיא
עצמה לא הבינה איך היא התאהבה. אבל
הכל כבר קרה.
ועכשיו היא סתם מרגישה אבודה ומאוהבת חסרת תקווה.