חגי קמרט / פרחים |
ציפורני חתול זקנות מיושנות
עם לשון מכורבלת ככלב שראשו בזנבו.
ואני לשוני
לשון פר
ושיני שיני ארי.
בואי אלי כיסמין,
עטפיני כעלוה עלי שדות.
עד יטף דמי דם מכבי
אז
אארס לי אותך אירוס.
וזר מרגליות אתן
לידך...
ותהיי לי תמר
ואהיה לך אמנון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|