עופר מיסק / בואו אליי רוחות טובות |
נשקוני בעורפי,
הביאוני אל הסף,
אל מיטתי.
הראוני את דרכי,
האירו מכאוביי,
השאירוני לבדי,
גם בין אלף אהוביי.
בואו אליי רוחות טובות,
השקוני מי מעיינות,
הציפו את ליבי,
בשלוות האינסוף.
הראוני את האושר,
למדוני לחייך,
בין כל רגעי הכאב.
ואם תבואו, כל זמן שאחכה,
בינתיים בליבי,
אני עוד מקווה.
אז בואו אליי רוחות טובות,
להשקיט את כאבי,
גשו אל נשמתי,
כבו את לבבי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|