New Stage - Go To Main Page

ניל קלמן
/
נמאס לו

הוא הלך ברחוב. אף אחד לא מסתכל, הוא חשב. למי איכפת ממנו גם
ככה.
הוא חזר הביתה, זרק את התיק ביצפר על הריצפה והוריד את התלבושת
האחידה.
דיי, נמאס. אני רוצה למות.
הוא פנה לכיוון החדר שלו. הבית מתמלא במצב רוח רע.
החדר היה מלא לגמרי בזבל. הוא פנה אל המיטה וזרק את הבגדים
שהיו עליה על הריצפה.
המיטה הייתה מלאה בריח רע. כתמי זעה מילאו את הסדין. חלומות
רעים את הכרית.
הוא נשכב. בוכה בלי דמעות. נמאס לו. נמאס.
מישהו נכנס הביתה והתחיל לעלות במדרגות.
"מישהו כאן?" הוא שמע את אבא שלו צועק. הוא לא ענה. נמאס לו...
נמאס לו מהכל.
אבא עבר ליד החדר שלו, פתח את הדלת וסגר את האור.
הוא שכב שם. בחושך. הריח הרע מילא לו את הראש.
הריקבון חילחל לו לנשמה.
מי ישים לב אם הוא לא היה שם?
נמאס לו. נמאס לו כבר.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 6/10/03 20:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניל קלמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה