שמש עולה בחלוני הבוקר כמו כל בוקר. האור החזק, הבוהק שוטף
אותי כמו כל פעם מחדש.
חבוקת זרועות עם אהובי מתעוררת אני לעוד יום. ולא עוד סתם יום,
כשם שאף אחד מימיי כבר הרבה זמן הוא לא רק עוד יום, כל יום
אצלי נבדל מקודמהו.
חוויות חדשות, התלוצצויות חדשות וישנות שתמיד מצליחות להעלות
חיוך על פנינו.
כל יום שונה מקודמהו. באופן שלא חשבתי שיוכל להיות.
מהי שגרה,אני שואלת? האם שגרה זה לעשות את אותו הדבר, באותה
הצורה, באותו זמן מוגדר? ואם כן, שהרי מספר הדברים שאנשים
עושים בחיי היומיום שלהם וחוזרים עליהם ביום למחרת הוא עצום.
השאלה האמיתית היא איך שגרה מרגישה? אם הגדרתי הראשונה לשגרה
נכונה, שכן אני מאושרת לחלוטין עם שגרתי האהובה ולא מרגישה
אותה כלל.
חושבת אני שגם אילו הייתי עושה דבר חדש בכל יום ביומו ומתיימרת
כביכול למצות כל יום לתומו לא הייתי מאושרת כפי שאני עכשיו.
מה גם, שמנצלת אני כל יום לתומו בצורה הטובה ביותר.
חבוקת זרועות עם אהובי מתעוררת אני לעוד יום, ולא עוד סתם
יום...


מוקדש לאהובי היקר שמעורר בי דברים שלא חשבתי שאחוש אי פעם.