אני בוהה על הנקודה הלבנה המתנוססת על המשטח השחור,
העיניים מתרוצצות להן, ימינה, שמאלה ושוב ימינה.
שומעת קולות, חושבת שלא אוכל לזהות מה אומרים לי,
את המסרים. לא מקשיבה ושוב העיניים רצות.
מנגינת הקולות רצה, מתחזקת משניה לשניה, המקצב עולה,
אני מתחילה לשמוע, קשה לשים לב בגלל שהעיניים מתרוצצות.
ימינה, שמאלה.
יומן צבעוני פתוח, אני מנסה לכתוב. אות ועוד אות. על חיי,
על יומי, על שנתי, על עיניי הרצות. מילה אחר מילה.
עליי, עליכם, עלינו, על הקולות שכבר חזקים יותר מקול מחשבותיי
ועיניי מתרוצצות. עמוד אחר עמוד. יומן פסים צבעוני, כחול,
צהוב, גם כתום.
אני בוהה על הנקודה השחורה המתנוססת על המשטח
הלבן והעיניים נחות, אני צוללת לשינה עמוקה.
חלום ועוד חלום.