דרור לוי / הצגת חצות |
יושבת כך; אומרת לי:
"אפשר לבוא אצלך?"
(רמז בנאלי לחום
התפשטות הגופים)
וכעת, חותרים באוויר.
זה בזו נעקמים,
תלויים מן התקרה
כלוליין וטרפז,
שטיח אדום לנו רשת
הלילה קהל מנוסה,
מוחא כפיים בזמן
ומוריד מסך משומש.
אנו משתחווים לו,
מעולפי בוקר וחטא
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|