[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עמי חלמיש
/
אחרי האוטובוס

אחרי שהאוטובוס עבר
כעסתי מאוד שאיחרתי
כשאני כועס אני מביט לאדמה
ושואל אותה - למה זה גורלי
לאחר ולפספס - תמיד.
ובשניה הזאת שמעתי רעם, קול עצום
שמעולם לא שמעתי
לא הבנתי למה שיערות ראשי זזו בפראות.
שקט מפתיע שרר סביבי חשבתי
שהעולם עצר לכת, ואז...
התחילו היללות. יללות הכאב
יללות צעקה שאילולא שמעתי אותן בעצמי
הייתי בטוח שזה חלום,או אולי סרט אימים
של במאי חולה. את המילים ששמעתי לא אוכל
לתרגם או לכתוב. מילים מעורבבות ביללות כאב
וגשם של דם נחת עלי ואבנים אדומות,ברזל חם נופל
צפירות של יום הזיכרון. עיניי נעצמו
איבדתי את ראשי לדעת, וכשפקחתי את עיניי
ראיתי מסביבי אחים רופאים ואחיות.
הבנתי שבפעם הזאת חיי ניצלו כשאיחרתי
את האוטובוס, וגורלי לא כל כך אבוד,
כל פעם שאאחר אזכור שאולי זה לטובה.
וקיבלתי את חיי במתנה.









loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"הבמבה היא
האופיום של
ההמונים"





אביה האיום לאחר
שני שליש בקבוק
ספירט.


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/10/03 16:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עמי חלמיש

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה