נאור שאקו / מתעלפת |
קראנו לה אמא רוסיה
ריחות האביב ופרחי השדות
חוברו אל תוך ספל חרסינה.
מבט חייכני שפתאום נעלם
ככה סתם...
כמו ציפור שקצת קר לה,
אבל היא תשוב, בימים החמים
קול של עורב נשמע בדרך
מזהיר על בואם של גשמים
ולב חזק ואוהב כמו סלע
יביא איתו את התהילה.
תחילת דרכה נשמעה מפיה,
של זכר כאוב מימים עברו
כבר לא עוד בלוט שכרגע הגיח
בשבילה זוהי התחלה חדשה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|