נאט סינגר / הלהבה כבתה |
כיסה אותם בבד ישן
הוא התחבא בלילות כשרצה לבכות
ובנשימה כבדה
הוא נמלט אלייה
מבקש תשובה מהאויר הריקני המקיף אותו
אך המנגינה שותקת
הוא נושק לידייה
מבקש סליחה
הלב כבר לא פועם
כי הפרח נבל אתמול
אתמול כשהיא כבר לא היתה
והלהבה כבתה
שלולית של אבק נטפה עליו
כשהוא נכנס לחדרה
וראה אותה על הריצפה
פנייה הלבנות, דקרו את ליבו
והלהבה כבתה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|