להפסיק לחשוב, רק לרגע, רק לשניה לשמוע את השקט מהדהד
בחלל,חייבת להתרכז, לא להרגיש כלום.
פעם היא קראה שכדי לנקות את הראש ממחשבות צריך לדמיין עץ, אז
היא ניסתה להתרכז, עצמה את עיניה וראתה ענפים מסתעפים, עלים
שעומדים לפני השלכת  וכמעט כבר נגלו לה הגזע והשורשים, אבל היא
כבר פקחה את עיניה, פקחה והתפכחה הרי זוהי סך הכל מחשבה אחרת.

ברגעים אחרים מצאה את עצמה יושבת בחדר בוהה בתקרה, ובכל פעם
שכבר כמעט והרגישה את השקט מתקרב, כבר כמעט ושמעה את הקול הזה
שמנהל את החיים שלה מבפנים מובס ואומר "הצלחתי להפסיק לחשוב"
הבינה שבעצם הוא אכן אומר זאת, ואם היא שומעת אותו זה אומר
שהיא עדין חושבת, שהוא עוד חי.
הוא שם, מאז שהיא זוכרת את עצמה, שהיתה קטנה חשבה שהיא מיוחדת
שזה אומר שלעולם לא תהיה לבד, כי עם קול תמיד אפשר לדבר
ולהתייעץ, והוא גם עונה. בבית ספר בשיעורי חברה שכל הילדים
דיברו על מכוניות מעופפות שמחזירות אחורה בזמן, על חלליות עם
יצורים מכוכב אחר, היא רצתה רק דבר אחד, מכונה שתאפשר לה להכנס
לראש של מישהו אחר,לכמה רגעים, רק כדי לראות, רק כדי לשמוע אם
הוא נמצא גם אצל אנשים אחרים, או שזו רק היא והוא.
כשגדלה גם מקום הקול בחייה גדל, היו לו חיים משלו, חיים שהיא
רק חלמה עליהם, והוא ניזון מחלומותיה, כל שיחה שהסתיימה, כל
מפגש שנגמר, כל סיפור אהבה שלא התחיל הוא כבר חווה, מקבל אין
סוף הזדמנויות שניות, כותב מחדש את זכרונותיה, שומר על קשר עם
אנשים שכבר מזמן נעלמו מחייה, מנהל שיחות יומיומיות עם כאלה
שכל כך כמהה לקשר עמם, אומר בדיוק מה הוא חושב ועושה כל מה
שהיא רוצה לעשות.
היא אהבה נסיעות ארוכות באוטובוס, לשבת ליד אנשים זרים ולשקוע,
לנתק עצמה מעולם המציאות שלה ולהכנס לעולם שלו.
פעם היא שמעה את המושג "דה ז'ה וו" מישהו סיפר לה שזוהי הרגשה
שחווים שעושים משהו בפעם הראשונה אבל מרגישים שכבר עשו אותו,
היא חייכה בנימוס ושתקה היא ידעה את האמת, "דה ז'ה וו" זה מה
שהיא מרגישה ברגעים הנדירים שמצטלבים חייה בחייו, ברגעים
היחידים שהיא טועמת את טעם החיים שלו בחייה שלה. אבל הם היו
רגעים מעטים וקצרים מאוד, כי מיד חייה המשיכו בכיוון אחר.
היא שנאה אותו, בכל יום יותר ויותר, כמה שהיא היתה מוצלחת הוא
היה מוצלח יותר, כל מה שהיא השיגה ועשתה הוא השיג יותר ובפחות
זמן, הוא היה צוחק לה בראש מקרין במוחה תסריט אחר, טוב יותר,
של חיים שהיו יכולים להיות שלה.
במוחה התחוללה מלחמה בלתי פוסקת, ראשה כבר כאב מרב מאבקים והיא
בסך הכל רצתה כמה רגעים של חסד, כמה רגעים שקטים, רק להפסיק את
הקול הזה, ששמעה כל חייה שאומר לה כעת להפסיק לחשוב...להפסיק
את הכל...