עיניה: מישירות מבט, רחוק.
שערה אדמוני חובק לחייה שזופות
שמש: הקורנת: אלוהים ברא זרעי עולם מים חיים.
לא: היא איננה מביטה בי.
מבט מהוסס, נוקשה וזוקף גו
בקווים שיריים מדמה אותך
מלטש מזכרונות פצועי אמת.
שפה עלגת: צחנת קדושה:
קווי הכנסיה מתארים בנער באי שקט
היא רוקמה בנהרות דקים כארג העכביש.
זרימה חרישית של הדברים. גם היא תתן עצמה.
אני מביט בך באיפוק, פורס ידי במחווה לך:
עלמה עברי קודם: קול קורא במדבר;
את עוברת במהירות: לקחת זה לא לתת.
קר היום, למען האמת, אומר המדריך שהטמפ' במערה קבועות הן
שוויץ, אוגוסט 2003. |