לימור אוסמו / להסתכל עליי ולשתוק |
באת אליי ביום קיץ חם באת והסברת הכל
נתת לי את כל הסיבות ואמרת למה אתה לא יכול
הסתכלתי עליך במבט עם חיוך מעט ביישני
איך לפני שנייה עמדתי כאן בלעדיך וחיבקתי אותך בדמיוני
צחקת הסתכלת וניחמת אותי אולי גם ניחמת את עצמך
אני חייכתי ואמרתי בסדר ובפנים הייתי שמחה
למה תמיד נגמרות לי המילים כשעליך אני מדברת
הגרון מתייבש הלב דופק במהירות והמחשבה מעט מעורפלת
אין מה לכתוב ואפילו עכשיו אני יושבת ומדמיינת אותך
איך בכל פעם ניסיתי וחשבתי שהצלחתי להיכנס לליבך
עמדתי עם כולם והרגשתי לבד ואתה כאן לידי ומביט
על פניי עולה לי חיוך מאוהב אתה מחבק את גופי ומחליט
זה הזמן לאהוב אותי באמת ולא רק כמו שהיית רוצה
חבל על כל רגע שנמתח וכואב ועל הזמן שאתה לא מרוצה
אני הבנתי אותך ואיבדתי עניין גם אותך איבדתי רחוק
אתה איבדת אותי אך אתה עוד מעוניין להסתכל עליי ולשתוק!
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|