שרון מתחה את גידיה בעצלות, והסתובבה על גבה. עורה החשוף החל
להראות סימני שיזוף קלים. היא הושיטה יד ארוכה ודקיקה, ולקחה
לעצמה כוס קולה עם קרח. כיסא הנוח שלה היה ממוקם במקום אסטרטגי
נוח, על הדשא שליד הבריכה. השעה הייתה שעת צהרים, והשמש להטה
בכל הכוח. רק ביום שעבר שרון יצאה לחופש. שרון ישנה עד מאוחר
ומייד יצאה לבריכה לתפוס שיזוף לקראת הקיץ המגיח ובא. הביקיני
הלבן ההדוק שלה הדגיש את השיזוף המושלם שלה, ואת שיערה
הבלונדיני הזוהר. לפתע שלוותה הופרה, והיא שמעה שמישהו קפץ
לבריכה. היא פתחה עיניים והורידה את משקפי השמש. "עידן?", היא
נתנה לו את אחד מהמבטים המקפיאים שלה. אחיה הגדול עידן חייך
אליה חיוך מושלם וזוהר מתוך המים. "זה אני, אחותי", הוא צלל
לתוך המים ויצא מחובק עם הבלונדינית התורנית שענתה לשם סיוון.
כמה שעות מאוחר יותר, ישבה שרון בחדרה ועשתה ניסיונות איפור של
שפתונים חדשים. הטלפון הפרטי שלה צלצל. היא הרימה את הטלפון:
"הלו?". על הקו הייתה חברתה קארין. הן פטפטו וקבעו להיפגש בערב
במועדון "הפרפר".
בערב, שרון כבר הייתה מוכנה. אחרי פרנש מניקור, מקלחת, שיער
ואיפור, היא הייתה מוכנה לגמרי עם גופיית סטרפלס בז' וחצאית
ברך-משולש בצבע חום כהה, שרשרת בד אינדיאנית, נעליים גבוהות
ושיער פזור. שיערה הבלונדיני נראה בוהק מתמיד, ועיניה הירוקות
ברקו. גופה היה שזוף מהבוקר והמראה הכללי היה מהמם.
קארין, שרון ונטע נסעו למועדון "הפרפר", שבעליהם היו הורים של
אורן מכיתתם. באותו הערב הייתה מסיבת פתיחת החופש לתיכוניסטים
ולתלמידי חטיבות הביניים. היו משקאות קלים ופונץ', היה הרבה
אוכל, להקה מצוינת שניגנה שירים מהנים ובעיקר בני נוער
איכותיים, יפים ועשירים, כמו ששרון אהבה.
בשלוש בלילה היא יצאה מהמועדון מסוחררת קלות מריחות הבשמים
היוקרתיים, ובידה מס' טלפון של בחור חתיך שהתחיל איתה במסיבה.
היא וחברותיה תפסו מונית ונסעו בשקט ברחובות. הן הביטו מסביב
בנוף הרגיל, הבתים הגבוהים המבוצרים. בשכונתם גרו אנשי האליטה
של המדינה: אישי אומה בכירים, שגרירים, וסלבריטיז. לא פעם
הציצה שרון על שכניה ומס' ימים מאוחר יותר קראה על כך במדורי
הרכילות.
שרון אהבה את חייה. היא הייתה מאושרת. יפה, גבוהה, רזה, שזופה,
בנים התעניינו בה, היא הייתה אשת שיחה מרתקת ומאוד
אינטליגנטית. הוריה היו עשירים ומפורסמים והיא אהבה להתפנק
בביתה הגדול והנוח ועל שפת בריכתם הפרטית. היה לה אח אחד גדול
ממנה בשם עידן. עידן היה גרסה גברית של שרון. גבוה, חסון,
שזוף, בלונדיני ומושלם בעיני חברותיו. הוא ידע להגיד את הדבר
הנכון בזמן הנכון, ידע להצחיק ולצחוק, להיות רציני, חכם,
ובעיקר ידע לאהוב. הוא היה מאהב מושלם. ידע להתנהג כמו ג'נטלמן
אך לא שוביניסט. העיר הערות ציניות לצד וידויים רומנטיים
מרגשים. הוא ידע להתנהג אל הבנות כאילו הן מלכות, ועדיין היו
לו המון חברים בנים.
הוריהם גדלו לאותה מציאות בדיוק. אמם שלי נולדה בקליפורניה
שבארה"ב לשחקנית קולנוע ולבמאי סרטים מפורסם. הם הרחיקו אותה
מחיי השואו-ביז והיא גם לא רצתה להתעסק בזה. כל מה שהיא רצתה
זה להתחתן עם בעל עשיר וחשוב כמוה ולהמשיך להיות עשירה וחשובה.
שלי הייתה יפהפייה כמו הוריה, ודמתה דמיון מושלם לשרון. גם
בגיל 38 היא נראתה כמו בת 21, כשפגשה את דניאל, בעלה. כל שערה
משיערה הבלונדיני המבריק הייתה מונחת במקומה, האיפור שלה תמיד
היה מושלם, ציפורניה תמיד היו צבועות ולעולם לא ראו אותה לבושה
בבגדים לא תואמים. היא הייתה קרירה ולא נעימה לחברה. בניגוד
מושלם אליה, ניצב בעלה דניאל. הוא לבש בגדים מפוארים, עבודתו
ושושלתו הצריכו זאת, אך הוא לא אהב זאת, ותמיד כשהיה מגיע
הביתה היה מחליף לבגדים יותר משוחררים, הולך לשחות בבריכה
ולשוחח עם ילדיו האהובים. הוא היה איש פתוח, ליברלי וחמים,
שלרוב היה מפוזר אך סביבתו אהבה אותו רבות, בניגוד לשלי,
שהייתה עצורה, מאופקת, מנומסת אך לא יותר מזה.
שרון אהבה את משפחתה, מאוד. היא אהבה את אחיה למרות
התנצחויותיהם הרבות, היא אהבה את אמה למרות שהייתה קרירה אליה,
והכי אהבה את אביה הגדול והמצחיק. היא תמיד אהבה לשמוע איך הוא
ואמה נפגשו, כשהוא היה בן 25 והיא בת 21, בלוס אנג'לס. אביה
היה בחופשה משפחתית יחד עם הוריו המיוחסים ואחיותיו הסנוביות,
והיא הייתה שם לצורך צילומי סרט של אמה. הם נפגשו, התאהבו,
התחתנו, נסעו לארץ ומייד נולד עידן, ושנתיים אחר כך נולדה
שרון. הם היו המשפחה המושלמת. לפחות, בשביל אותו הלילה, כשחזרה
שרון מאוחר, שמעה את אחיה רואה טלוויזיה בחדרו יחד עם סיוון,
ואת הוריה משוחחים בחדרם. היא נשמה עמוק וחשבה לעצמה: "איזה
יופי שזו המשפחה שלי".
בבוקר למחרת, שרון התעוררה מוקדם לצורך קניות. היא נפגשה עם
קארין בקניון שהיה מרחק 10 דקות הליכה מביתה. הן הסתובבו בין
החנויות, מדדו, שמרו בגדים בצד ובעיקר קנו. שרון החליטה שבגד
ים אחד לקיץ שלם לא מספיק, ולכן קנתה עוד 3 בגדי ים: אחד
ביקיני משולשים בדוגמת גלים ירוקים וכחולים, שני ביקיני ורוד
ושלישי ביקיני צבעוני. היא ייעצה לקארין איזה בגד ים לקנות,
וכשיצאו מהקניון הייתה שרון מרוצה, כמו תמיד אחרי יום קניות.
כשהיא חזרה לביתה עם קארין היא מצאה על השולחן כוסות בירה
גדולות מלאות במילקשייק וניל, בקבוק קולה, כוסות ולימון, אבטיח
פרוס לחתיכות וקוביות קרח. כל מה שהיא הייתה צריכה לאחר צהרים
מושלם על שפת הבריכה עם קארין. הן התלבשו בבגדי הים ושמחו
לגלות שעידן החליט להישאר בחדרו עם סיוון, מאשר לצאת לבריכה.
בערב, כשקארין הלכה הביתה שרון העדיפה להישאר בחדרה ולתת
לפיניקס צ'י, העוזרת הפיליפינית לעשות את שלה ברחבי הבית. היא
שכבה על מיטתה הגדולה והנוחה, והביטה סביב על חדרה הורוד. כל
שנה בקיץ היא עושה שינוי מקיף לחדרה, והיא חשבה על איזה סגנון
ללכת הפעם. בשנה שעברה היא שינתה מחדר כחלחל-טורקיז לחדר ורדרד
כהה, וככה היא אהבה את זה. "אולי שחור-לבן", הרהרה לעצמה,
והחלה לצייר בראשה איך החדר שלה ייראה לאחר מכן. שטיח שחור,
קירות לבנים, מיטה שחורה, מצעים מפוספסים. ארון שחור, דלת אחת
לבנה ואחת שחורה. שולחן כתיבה לבן, על רקע מרובע שחור בקיר.
מערכת סטריאו שחורה על מדף לבן, טלוויזיה ו-וידאו שחורים על
שידה לבנה. טלפון שחור, וילון מפוספס, ועל הקירות תמונות
צבעוניות. היא אהבה את התוכנית והתכוננה להציג אותה לאמה ביום
למחרת. לפתע צלצל הטלפון. שרון ענתה בלי לחשוב הרבה, אנשים
התקשרו אליה כל יום, כל היום. היא הרימה את השפופרת ועל הקו
היה רועי, הבחור החתיך מהמסיבה אמש. היא פטפטה איתו והם קבעו
לצאת מחר. שרון החליטה לבלות את אותו הערב בביתה, לבדה, במרתון
סרטי בנות. לרוב היא אהבה להסתובב בין דיסקוטקים לחופים, בין
חברות לחברים אבל לפעמים היא הרגישה צורך לזנוח את הכל לזמן מה
ולהיות קצת לבד. היא חייגה לספריית הוידאו השכנה ואז לפיצרייה.
כעבור כ-20 דקות היא כבר הייתה מוכנה, פיצה שמריחה טוב בידה,
ועל יד הוידאו ערמה של 10 סרטים. היא הניחה את הפיצה על ידה,
והחלה לטרוף אותה. באותו הרגע היא לא חשבה על דיאטה, ועל כמה
קלטות של סינדי קרופורד תאלץ לעבור אחרי זה. באותו הרגע, זה
היה רק היא, הפיצה, ומולי רינגוולד על מסך הטלוויזיה ב"מועדון
ארוחת הבוקר". היא הספיקה לצפות בעוד 3 סרטים לפני שנרדמה על
הספה בסלון המהודר. היא התעוררה לקולות צחוק רמים, היא קמה,
משפשפת את עיניה וראתה את עידן וחתיכה חדשה משתעשעים על שפת
הבריכה. היא הביטה בשעון האורלוגין הגדול התלוי במסדרון. "רק
שבע והוא כבר עושה רעש?", רטנה והחלה לקטר לו בחוץ. בסופו של
דבר היא החליטה שהיא מעשית, היא הסתרקה, לבשה את בגד הים הלבן
שלה, מעל גופייה ולונג צבעוני, היא לקחה את תיקה ההודי ובתוכו
כמה מצרכים הכרחיים, וביקשה מפיניקס-צ'י להסיע אותה. על חוף
הים פגשה את ידידתה לוסי, שישבה והשתזפה בשמש הבוקר הלא-מזיקה,
מביטה בנערים החשופים המהלכים על החוף. "כבר בוחנת חתיכים,
לוס?", קראה לעברה שרון. לוסי חייכה אליה והורידה את משקפי
השמש שלה. שרון פרסה את מגבתה, שמה את משקפי השמש שלה על עיניה
והסבירה לחברתה: "היום אני תופסת קצת צבע", לוסי חייכה אליה
בלי להאמין, ואמרה: "את הכי צריכה צבע מכולנו". שרון הביטה אל
גפיה הלבנבנים של לוסי וחייכה בסלחנות.
כשהתעוררה שרון מן התנומה כל חבריה היו מסביבה, וכולם התלהבו
לראותה ושאלו אותה לדעתה. היא הייתה רגילה לזה, מאז ומעולם
הייתה במרכז העניינים. ככה הוריה חינכו אותה וככה היה נראה לה
טבעי להתנהג. היא חילקה בנדיבות עצות לכולם.
באותו הערב, התקשרה שרון אל רועי בזמן האמבטיה והיא שאלה אותו
איך להתלבש. הוא אמר לה שהם הולכים למסעדה, ושתתלבש יפה. היא
חייכה לעצמה וכבר ידעה בדיוק מה היא תלבש. היא הוסיפה שמנים
ומלחים לאמבטיה, וצללה בתוך האמבטיה כמו שהיא אהבה לעשות
כשהייתה קטנה. כשיצאה, עטופה בחלוק כחול וצמוד, היא הייתה
נקייה וריחנית. היא לבשה את שמלת הסטרפלס הלבנה ההדוקה שלה,
שהגיעה עד לברכיים והייתה נראית בצורת חישוקים עבים, וסנדלי
רצועות גבוהים מאוד לבנים גם הם. היא אספה את שיערה הרטוב שהיה
נראה כעת זהוב למעלה, וקווצות שער רכות נפלו אל פניה.
כשרועי צלצל בפעמון שרון הייתה כבר מוכנה לגמרי, עם תיק לבן
נוצץ עם כתפיות קטנות ובתוכו כל מה שהייתה צריכה לערב. רועי
היה נראה נפלא כמוה. הוא היה רענן וריח אפטרשייב נדף ממנו. הוא
הביא לשרון פרחים והיא חייכה והביטה על בגדיו בסיפוק. מכנסיים
רחבים שחורים של אוניל וחולצת בז' גזורה נפלא של קלווין קליין.
הם הלכו למסעדה מפוארת, אכלו, דיברו ובעיקר נהנו. כשישבו
במכונית של רועי הוא נישק אותה לפרידה ברומנטיות ואמר שהוא
יתקשר אליה מחר. שרון עצרה אותו ואמרה לו שמחר סביה באים
מארה"ב, אז שיתקשר מחרתיים. הוא נישק אותה לאישור והיא יצאה אל
ביתה הגדול. השעה הייתה מאוחרת מאוד, ושרון גילתה על שולחנה
חבילת לקים עצומה שמכילה כ30- גוונים שונים של לקים. על החבילה
היה כתוב "אחיך". שרון חייכה. היא הייתה רגילה למחוות כאלו,
היא ועידן קנו אחד לשני מתנות קטנות כל הזמן. היא הוציאה
מארונה את הבושם היוקרתי החדש לגברים שתכננה להביא מתנה לאחד
מהבנים בשכבתה שחגג יומולדת. שרון לא הייתה בקשרים איתו, והיא
החליטה לתת את הבושם שייעדה לחתן יום ההולדת לאחיה עידן. היא
צירפה פתק "מהבלונדינית שלעולם לא תהיה שלך", וחשבה: "מתנה
לרני אני כבר אקנה מחר". היא הסירה את האיפור שלה והשילה ממנה
את בגדיה בתנועת יד אחת, נכנסה לתוך כותנתה הנעימה ונרדמה.
שרון התעוררה בצהרים. היא הלכה למטבח ושם חיכתה לה ארוחת צהרים
טעימה. אחרי ארוחת הצהריים היא לקחה את בגד הים השחור השלם
שלה, שהיה לה עוד משנה שעברה והיא שנאה אותו, אך הוא היה טוב
למטרה שלה כרגע. היא לקחה את כובע הים שלה ווידאה שאף אחד לא
נמצא בסביבה. היא קפצה קפיצת ראש למים. והחלה לשחות, ולשחות,
ולשחות. שחייה היה אחד מתחביביה הגדולים של שרון, והיא הייתה
טובה בזה. כשהייתה קטנה יותר הייתה בחוג שחייה, והשתתפה
בתחרויות ארציות, אך השרירים שלה החלו להתפתח יתר על המידה,
וזה כבר לא היה כיף לה, אז היא פרשה ומדי פעם שחתה להנאתה
בבריכתם. כעת היא שחתה ואט-אט היא הרגישה את השומנים מלפני
יומיים יורדים במים. כשיצאה כעבור כמה שעות היא הייתה חטובה
כמו תמיד, עורה השזוף מבהיק לאור השמש בגמישותו וחלקותו. לשרון
אף פעם לא הצטמק העור משהיית יתר בבריכה. כמו כן מעולם לא היו
לה פצעונים, והיא תמיד שמרה על עור שזוף וחלק, גם בתחילת הקיץ.
היא נראתה נוצצת ומאושרת כשעמדה כך, ליד הבריכה, עם שיער רטוב
וזהוב, עיניים נוצצות וגוף זוהר. מהבית יצאו שתי דמויות לכיוון
הבריכה. היו אלה עידן וחברתו החדשה שענתה לשם דניאלה. הם פטפטו
עם שרון והיא נכנסה בחזרה אל הבית. שרון נכנסה לג'קוזי וזה
אפשר לה לנקות את ראשה מכל המחשבות, אפילו לזמן מה. כשיצאה,
הייתה ערנית ונעימה, ומרחה על עצמה קרם גוף. באותו הרגע רועי
התקשר אליה והזמין אותה לצאת למסעדה, והפעם יותר יוקרתית. שרון
חייכה ונענתה להזמנתו. היא לבשה שמלה שחורה חצי-שקופה עם תחרה
אלכסונית שחושפת חלקים מגופה, עם מחשוף וי ומחשוף משולש
במותניים, בצורת פירמידה בירכיים. שרון אהבה מאוד את השמלה
הזו, ועוד לא יצאה לה הזדמנות ללבוש אותה. היא סירקה את שערה
על הצד, כמו שאהבה, כשמעט מהשיער "נשפך" מאחורה והשאר מאחורי
אוזנה. היא התאפרה שעה ארוכה, והתוצאה הכללית הייתה מדהימה
מתמיד. שרון הייתה מרוצה מעצמה. היא הביטה במראה היטב, התיזה
אחד מהבשמים היוקרתיים שעמדו לרשותה מאחורי אוזניה, בצווארה
ובפרקי הידיים, נשפה את הניחוח הריחני-מתוק והתעטשה בעדינות.
תמיד העיטוש היה בשבילה סימן שהגיע הזמן לצאת. בדיוק באותו
הרגע צלצל פעמון הדלת. שרון לקחה את תיק היד הקטן השחור-שקוף
שלה עם קצוות התחרה, ויצאה למסדרון. רועי כבר חיכה שם, במכנסי
סיגר חומים כהים וחולצה בצבע לבן שנראתה עליו מושלם. הוא הריח
נפלא ובידו היה זר גדול של ורדים ורודים. שרון חייכה, לקחה את
ידו והם יצאו החוצה. הוא לקח אותה במכונית גולף אדומה, למסעדה
שסעדה שם פעם עם משפחתה, לכבוד יום הולדתו של אביה. היא הייתה
אחת מהיוקרתיות בעיר. שרון חייכה והדביקה נשיקה ללחיו של רועי.
הם נכנסו, והתנהגו אליהם כמו אל מלכים. שרון נהנתה מן ההרגשה
הזאת, אך לא חשבה עליה באופן מיוחד. תמיד התייחסו כלפיה ככה.
העוזרים בבית, החברה, המשפחה, וכל השאר. הם דיברו, אכלו מעט,
ושרון שתתה יין שסחרר קלות את ראשה. בסוף הערב הוא ליווה אותה
עד לדלת, נישק אותה ברכות ושרון חזרה לביתה, מאושרת.
כששרון התעוררה, היא שמעה בבית קולות של אנשים. הדבר היה לה
מוזר, כי עידן תמיד נשאר בחדרו עד הצהריים עם חברתו באותו
הזמן, אביה הולך מוקדם מאוד לעבוד ואמה הולכת לעבודות ההתנדבות
שלה. היא שמעה את אמה מדברת בשפת האם שלה, אנגלית, ואנשים
עונים לה. שרון העבירה פעמיים את המסרק בשערה, שיערה תמיד היה
חלק, מרחה וזלין על גבותיה, לבשה בגד ים ומעל בגדים קלילים,
וירדה למטה. שם היא ראתה את אמה, את עידן וקים, הג'ינג'ית
הנוכחית, ואת סביה, כריסטופר וקתרין. סבתה הסתובבה אליה:
"שרון!", פרשה את ידיה לעומתה. שרון באה והתחבקה עם סבתה,
ונישקה את סבה. היא דיברה איתם באנגלית מושלמת, כפי שדיברה גם
עם אמה, והם הביאו לה מתנות. בעיקר בגדים. היא הלכה לבריכה
הפרטית, והשתזפה עד אחר הצהריים. היא נכנסה למקלחת ולאחר מכן
הלכה ללבוש את שמלת הכסף הנוצצת לכבוד חתונת דודה. היא התאפרה
בכבדות וכעבור שעה קלה דפק על דלתה אקסל, מעצב השיער של
המשפחה. היא פתחה בפניו את הדלת, והוא ביצע בשיערה נפלאות: קשר
את שיערה ברולים וחימם אותם, לאחר מכן פיזר את שיערה הרך
והחלק, השאיר קצוות מקדימה, אסף מעט מאחורה ושזר חוטי זהב
בשיערה. היא נראתה נפלא, נוצצת והדורה. לאחר מכן היא ירדה אל
קומת הקרקע, שם אמה ואביה חיכו לבושים בהידור בחליפות מרשימות
ונוצצות, וכולם חיכו לעידן שיבוא. לבסוף הוא ירד במדרגות,
וכולם החמיאו לו על לבושו. הם נכנסו ללימוזינה ביחד עם קתרין
וכריסטופר שישבו שם מבעוד-מועד. הלימוזינה הסיעה אותם לאולם
"רויאל", שם נערכה החתונה. כולם היו לבושים יפה ושרון ראתה
אנשים שהופיעו בטלוויזיה ובעיתונים. היא פגשה שם בחור נחמד
שאיתו דיברה ורקדה כל הערב, ובסופו הוא נישק אותה בחמימות. היא
חזרה לביתה עם חיוך על הפנים. הערב היה קסום בשבילה ובשביל
כולם. היא פתחה בעדינות את רוכסן השמלה, ונכנסה אל מתחת מצעי
הסאטן הורודים שלה.

שרון מתחה את גידיה בעצלות, והסתובבה על גבה. היא לא רצתה
להתעורר, אך היא ידעה שהיא חייבת. היא הביטה בשעון על ידה.
השעה הייתה שבע בבוקר, והיא הייתה צריכה להתעורר מוקדם יותר.
היא קמה מהמיטה והביטה במראה, בשיערה הפראי המסולסל בצבע חום.
היא ניסתה לסרק אותו, ולא הצליחה. היא קשרה את השיער בגומייה
מרופטת, ויצאה מחדרה. היא פגשה את אחיה עידן הכעור, שנהג בה
באכזריות. הוא קילל והשפיל אותה, אך שרון קיבלה זאת בשוויון
נפש. היא יצאה למכולת והביטה על בגדיה. ג'ינס ישן וחולצה
מילדותה. היא קנתה בירות וסיגריות להוריה, ומצרכים לבית. לאחר
מכן היא חזרה לביתה, אמה שתתה את הבירה וקיללה את שרון. היא
הייתה עצבנית, כמו תמיד. אך שרון כבר למדה לא לבכות. כשאמה
חבטה בכוח בגופה היא לא בכתה, היא רק נזכרה בחלום המקסים שחלמה
בלילה.