טורו ווטנבה / פרידה ממעיין |
וריח קיץ ממלא
ואת עומדת בפתחו,
דבר שמבושש לבוא,
כמו אורחים שמבקשים
להיות אופנתיים.
החתול אפור ומיילל
אל מול דלתי (רעה כמוך,
גם על זנבו טרקת את עזבוני?).
בין שתי פיסות הטואלט
אשמור את זכר נעורייך,
אולי יבוא יום, משם אחצוב
את פרי בטנך האהובה.
נו, שבי עוד רגע.
רק אל תניחי השפורפרת,
לאן את ממהרת?
הרי תמיד אפשר ללכת
(לא)
תמיד אפשר לחזור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|