מסוף הדרך אל נקודת הלא מוצא
מרצון אינסופי דרך מחשבה עגומה
חשבתי על האפשרויות
ועליך
ואת שוכבת לך כך סתם
במתחם הכריות, בחוף, בחום.
ספר ביד אחת והלב שלי ביד השניה
ובדואי שמגיש תה.
התה פה הוא כמו החיים...
מר מר עד שממתיקים.
ואז כל לגימה מעוררת אותנו מחדש.
המחשבות שוב רצות
בכיוונים לא הגיוניים.
השמש מחממת לי ת'פנים.
שינוי זווית, שינוי תנוחה
עוד לגימה קטנה של מים.
חוף, שמיים, קולות שש-בש ברקע.
ואני מתעורר לצליל קולו של פלאפון מרגיז
איך הוא מעיז לצלצל כך פה.
באמצע כל המחשבות, ההרהורים
השקט והביאוסים?! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.