עמית גלילי / מס מילים |
אני מסתודד עם רואה החשבון.
אינני מוכן לשלם עוד,
הם גבו די והותר, לוחש לו.
שלא ישמעו אותנו.
ייתכן והם מטמינים
האזנה בחדר ההמתנה.
יש לי רק מעט רגעי חסד,
מעט דקות של שמחה,
לא הרבה אהבה חסרת תנאים
וחופן של מגע.
האם אצטרך לדווח - אני ממשיך ללחוש,
גם על שעות ארוכות של
כתיבה?
אין ברירה הוא עונה,
אין אפשרות לטמון מחשבות
בחשבון הסודי בשוויץ.
אתה תשלם מס על כל אות
בנפרד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|