אבא אחד קינא באבא שלי,
אז הוא דפק בו כדור בדיוק באמצע הראש.
על מה הקנאה? אין לי מושג אבל מה שכן, אחרי ההלוויה דפקו את
שלומי ה"אמא" שלי וכשאני אומר דפקו אני מתכוון לבדיוק מה שעלה
לך בראש כשראית את המלה דפקו.
הייתי באמצע זיון כשהפלאפון צלצל... המסך שלי היה שבור אז לא
יכולתי לראות מי זה, תהיתי אם לענות אחרי הכל קצת כבוד לנוגה
ועוד לפעם הראשונה שלה.
עניתי, שמעתי את שלומי עונה לי ושאלתי בחוסר רצון "רצית
משהו?"
שלומי אמר שאני צריך לרדת לתחנת המשטרה האזורית - שאל אם אני
צריך טרמפ, עניתי שלא. זה היה בזמן בצפר, אני ונוגה הברזנו
מלשון ותפסנו אוטובוס אליה הבייתה חשבתי על איך תהיה הפעם
הראשונה שלה עוד מהלילה, תכננו להבריז תכננו ללכת אליה...
נוגה, ביישנית כזאת... היא תעשה הכל מתוך אהבה, היא לא תוכל
לסרב ובטח שלא לי.
שלומי חיכה לי מוץ לתחנה, ראיתי על הפנים שלו שהוא לחוץ, מה זה
לחוץ, תחת.
מתחת לחולצה המכופתרת - יעני רושם ראיתי עיגולי זעה מבצבצים.
נכנסנו פנימה, הפקד שאל את שלומי אם אני יודע, שלומי ניענע
בראשו, שלילה.
הפקד קרא לי, שאלתי אותו מה לעזאזל אני עושה פה ואיפה אבא
שלי,
"אני כבר לא יודע איפה אבא שלך..."
יצאת מהתחנה הוצאתי סיגריה, האחרונה "יש לך אש?" זרקתי את
הקופסא לשיחים והתחלתי ללכת לכיוון הבית, אז נזכרתי שאין לי
בכלל מפתח המשכתי ללכת, לא יודע לאן ולא ממש איכפת לי.
בסופו של דבר מצאתי את עצמי דופק על הדלת של הבית של נוגה, אף
אחד לא ענה. ידעתי איפה המפתח, נכנסתי לדירה.
עליתי לחדר שלה, בחנתי את המקום כאילו אף פעם לא הייתי פה.
נתקעתי בתמונה שלה צוחקת, מעופפת בכלל לא קשורה לעולם המזדיין
שלנו. הרגשתי משהו אלייה, משהו חזק יותר ממשיכה, פתאום חשבתי
על זה שלא בטוח שתהיה לי עוד הזדמנות להיות פה לבד...
התכלתי להסתכל לה בדברים מצאתי את היומן שלה ופתחתי איזה
עמוד... גיליתי כמה דברים, כשהיא הייתה בט' חברים של אח שלה
נגעו בה ואנסו אותה ושהיא ואודי שכבו ולפחות פעמיים היו בזמן
שאני והיא היינו ביחד. "כלבה!! חשבתי שאני הראשון שלה! זונה!"
כתבתי לה מכתב, זרקתי אותה עוד באותו יום, היא התחננה שנחזור
ואמרה ש"הינה, עכשיו שאתה יודע אתה לא יכול לזרוק אותי! הם
יגעו בי שוב!" ו...כן הם נגעו בה שוב וגם בשלומי נגעו אבל לא
הם...
השד יודע איפה הוא עכשיו, ומה איתי אתם שואלים? אני יושב על
איזה ספסל, שיחררו אותי על תנאי שבוע שעבר - סחר בסמים...
מנייאקים מזדיינים..
לא מזמן עברתי לייד תחנת המשטרה, ראיתי את המרלבורו שלי,
אני כבר לא מעשן מרלבורו... כשראיתי את הקופסה הבנתי שמה שלא
עושים כשנדפקים זה עד הסוף.