טל שי / עייפות |
כאבן המונחת בכבדות על עפעפיי,
מפצירה בהם להסגר.
עיניי נעצמות אט-אט,
כמהות לעולם אחר,
חולמות,
בוכות...
מתעוררת למציאות שלא אני יצרתי.
ברגע של תסכול בבית הספר, 7 בבוקר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|