חגי קמרט / טבע דומם ונע |
בקבוקים בכחול ולבן.
הכוס המלאה שותה את עצמה
בן אדם מונח שם על כסא.
שם צלחת פירות, כזאת
כמו שרואים בציורים. כל תפוח
אדום וירוק.
אגרטל פרחים שם,
כאלו שמריחים את עצמם.
שולחן עץ שרגלו האחת נוטה פנימה.
אף פעם הדרך לא ישרה.
גם השמים קצת עקומים.
הכוכבים אוכלים את עצמם אך לאט לאט
יום אחד, כך אומרים, הם ייגמרו.
אז לא יהיה מי שיאכל את עצמו..
והוא שם מונח יהיה על הכסא.
יספור את כל הבקבוקים הריקים..
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|