יש שיאמרו כי אהבה משולה
לנהר הסוחף צמחייה רכה,
יש שיאמרו כי אהבה משולה
לסכין חותכת בנשמה עד דימומה,
יש שיאמרו כי אהבה משולה
לרעב שלא ניתן לשובעה,
אני אומר אהבה משולה
לפרח ואת היא זרעו היחידה.

רק לב הפוחד משבירה
הוא זה שלעולם לא ילמד לרקד,
זה רק החלום הפוחד מיקיצה
שלעולם לא יעז להסתכן,
זהו האיש שלעולם לא יועדף
אם אף פעם בחייו לא נתן,
זו היא הנשמה הפוחדת לגסוס
כי לעולם לא למדה לחיות.

אז כאשר ידמה לך הלילה כמנוכר
ודרך חייך תיתפס בהכרתך כלאה,
כאשר תשתלט עלייך הרגשה תבוסתנית
כאילו אהבה רק לאחרים מוצלחים אפשרית
אוי אז כדאי להיזכר בחורף המקפיא
עם מעטה השלג שרק באביב יפשיר
ומתחתיו זרע שמשמש האביב ינבוט
ויהפוך לשושנה מדהימה שאת לבי תכבוש.

2/08/02 ©