|
הוא נפתח ומתחיל
בזרימה
והוא לא עוצר בצומת הראשונה
גם לא בכיכר השנייה
הוא עובר מרחוב לרחוב
דרך כל מרבדי גופה
בין פיתולי חולשת
מנגנוני ההגנה שלה
בין הידיים שאוחזות לקצת קרבה
זה עובר בימים שעפים
ועוד רבות בלילות
זה מחזיק אותו ער
זה נותן קצת רגעים
זה צובע את השעות
בצבעים יפים
וזה משחרר ממנו
את הגוונים שפחות נעימים
היא מושיטה את גבה
והוא מוכיח את אורה
היא מגישה לו את לחייה
הוא מקיף את כל עצמה
והם נחים
בכל ההתגששות הבשרית הזו
הם רק נחים
וכמעט לא נותר בהם כח |
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-כן.
-ולחשוב שכל
הזמן הזה האשמנו
את בין-לאדן.
אפרוח ורוד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.