שם, מעבר לקשת בענן
מצוי לו עולם אפרורי וקטן
עולם בתוך מוח, עולם מחשבות
שכל יום הוא שואל את אותן שאלות
ובעלת העולם, נקרא לה... אני?
למרות גאוות היחיד והכל
מעדיפה בגדול ת'עולם השני
העולם היפה צבעוני וגדול!
ועולם הצבעים כה קרוב- אך רחוק
להיות בתוכו זה כמו בתוך חלום מתוק
למרות שבעצם "אני" כבר בפנים
ואולי פשוט יותר מידיי עמוק
שוקעת, שוקעת, בוהה מן הצד
ותמשיך כנראה עוד שנים ארוכות
לבהות ולתהות על מה וכיצד
קיבלה בבריאה מן דפיקות שכזאת
"תפתחו, אני רוצה להציץ!" היא מבקשת
הענן קצת זז, היא רואה את הקשת
הקשת היתה כל כך מקסימה!
ו"אני" היתה פשוט חייבת, אחת גם לעצמה
לאחר הפצרות ומליון שכנועים
הגיע משלוח עטוף עיתונים
"אני" מתלהבת, גם לה תהיה קשת!
ניגשה למלאכה מתוחה ונרגשת;
היא קרעה ופתחה את הכל במהירות
בפנים היתה קשת, עם בונוס: ענן!
אבל למה רק ל"אני" בקביעות
הקשת נשארת
שחור
ולבן
?
פסח של כיתה ח', 2003 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.