מסתכל מלמעלה על הזוועה הנוראה
רוצה לעזור אך מפחד להושיט יד
יודע שבקרוב ליבו יקרע
למראה גופות חרוכים ומבותרים כאחד.
והנה, הבום השני היגיע
והוא עד לרצח והוא לא עושה כלום
ילדיו נקטפים בקצב מזוויע
הוא יודע, היגיעה שעת הפרחים החדשים לקום
צעקה נוראה מפלחת את השמיים
בכי קורע לב נשמע עד אוזני מלאכים ישנים
הורים בוכים על ניצנים שלא פרחו עדיין
וכבר הם נחים בשלווה ובשקט בין עננים.
מסתכל מלמעלה על המוות הנורא
לעשות שום דבר הוא לא יכול
רק מזיל דמעה גדולה ומרה
ששוטפת ומכסה את הכל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.