שם, בדיוק שם
כשהמרחק יתקצר והמשחק יגמר
שם אחכה לו
בשעת לילה מאוחרת
אנפץ מנורת רחוב ואתן סימן
רק אז נדע
כי זו הייתה הצגה גדולה
ועכשיו יהיה זה רק שנינו
דיאלוג או מונולוג שלי-שלו
מה שיקרה יקרה
אני נותנת לו סימן בניפוץ אחד קטן.
הוא יספר לי עליה ואני אספר לו עליו
ושנינו יודעים שמפגש תחת פנס שבור
מסמל משהו עתיק ונסתר
כמו תיבת פנדורה בלי נחשים
רק סוכריות וצעיפים צבעוניים
הרבה ממנו, הרבה ממני.
שם.
פעם תחת עץ תות ניסרנו חלומות בשיניים,
תיארנו מציאות ללא סיכוי בכלל,
בשעת לילה, או בוקר, או דמדומים של סתיו
דיברנו יחסים לא יחסים,
קישקשנו צללים מעורפלים.
עתה אחכה לו תחת פנס,
להיות לו שוב האוזן, הלב הפועם
שמקווה רק פעם אחת,
להיות איתו שם. בדיוק שם,
כשהמשחק נגמר.