|
בשנתך אני
מניח את קצות אצבעותיי על קצות שפתייך
החריצים הדקים של טביעות אצבעותיי
רוקדים עם גבולות שפתייך
את ואלס פעימות הדם
אני משתאה
מיכולתך לנשום
בשנתך אני
מניח את קצות אצבעותיי על עפעפייך
חש את אישונייך רוקדים תחתיהם
משחקים תופסת
מבשלים דמעות
אני משתאה
מיכולתי לנשום
לצדך. |
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-כן.
-ומתי הוא ימות
מזה לדעתך?
אפרוח ורוד
ואמנון ז'קונט,
בעוד דו שיח
מדהים על תבונה
ורגישות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.