עץ ירוק שבפינה
הזכיר לי את גופך הקטן
הלב נזכר שהוא אהב
להיות איתך על הספסל האדום.

הרחוב שלנו מלא זכרונות,
אהבנו לאהוב.
בשמלה לבנה היית מתקרבת אליי
בלילות קסומים ירח מלא דרכנו האיר.

אנשים היו עוברים ועלינו מסתכלים,
די מוזרים,
התנשקנו, התחבקנו, ונמרחנו בגינה הצדדית.
עינייך הגדולות פיזרו חלומות,
שפתייך המלאות נישקו אותי עד בלי סוף.

הרחוב שלנו היה הכל
אהבנו להיות ביחד.
ברגעים יפים היינו מתראים.
בלילות אהבה מתעטפים בתקווה.

היום את לא איתי ,
אבל הרחוב עדיין
מרגיש שאת פה לידי.