|
היא איתי בחדר עכשיו.
שואלת שאלה חשובה.
מהו הפחד המתרץ מלבד המוות. מביט בה ולא יודע.
חושב. אני אותה אוהב. איך זה שאנשים בורחים מעצמם ואינם חושבים
על עצמם.
אין דבר יותר מרגיע מאהבה...
הם שכחו לאהוב ונותרו פגועים מהבריחה.
אין אדם שומם ללא פצע.
אוהבת אותך, לי צעקה.
השקט בינינו משאיר הכל פתוח.
היא איתי בחדר עכשיו.
מחבק אותה חזק.
רוח קרירה מתקרבת אלינו,
חלונות פתוחים אינם בורחים. |
|
|
מה זאת אומרת
למה אני דואגת
לך כל כך? מה
זה, אני מצאתי
אותך ברחוב?
אה... טוב נו...
לא משנה... אני
עדיין אמא שלך!
(יודית, אמא של
נוי-נוי, ברגע
מופלא של דאגה
אימהית) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.