|
היא איתי בחדר עכשיו.
שואלת שאלה חשובה.
מהו הפחד המתרץ מלבד המוות. מביט בה ולא יודע.
חושב. אני אותה אוהב. איך זה שאנשים בורחים מעצמם ואינם חושבים
על עצמם.
אין דבר יותר מרגיע מאהבה...
הם שכחו לאהוב ונותרו פגועים מהבריחה.
אין אדם שומם ללא פצע.
אוהבת אותך, לי צעקה.
השקט בינינו משאיר הכל פתוח.
היא איתי בחדר עכשיו.
מחבק אותה חזק.
רוח קרירה מתקרבת אלינו,
חלונות פתוחים אינם בורחים. |
|
|
מילא ללבוש פרוה
למרות שזה לא
מוסרי.
אבל, אנשים. כבר
המאה עשרים
ואחת, ואתם לא
קולטים שזה גם
מכוער.
חצי תימני על
הקשר בין מוסר
לאופנה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.