איש
אדם
נפש בגוף הפושט ולובש
צורות, בלי שליטה.
רגשות חוסר
ודאות,
החיפוש אחר השאלות הנכונות.
בתרבות המודרנית
אין גבולות
טוב
רע
בלבול שלעולם לא נצליח
לאבד
לא כמו שאר הדברים.
קשה לקרוא
שיר על אדם
לבדו
בעולם. אין כבר סדר.
כל כתף משתמטת מהראש הרוצה מנוחה עליה,
כספסל על אם הדרך שחלקיו
שבורים.
ואני על אותה דרך. נפש מחפשת רגע
מנוחה. כתפיים שמוטות, ספסלים שבורים,
חושך. או אור מסנוור?
אני |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.