דנה פרידמן / אבא |
חוורון של לילה אופף את גופה
תלתליה הזהובים כמו מפל על כתפיה
בשמלה לבנה כך ניצבת בוכיה
הוא שוכב לידה בעיניים שקועות
חוורון אפרורי אופף את גופו
מבטו זר וידיו כה קרות
והאדום- האדום הנורא ממשיך ליזול מראשו
והשמיים- השמיים עדיין כחולים
והעצים- העצים עדיין ירוקים
והעולם- מסתובב סיבובים מהירים
ועוד סיבוב, ועוד סיבוב ועוד...
"קום, אבא, בוא נמשיך לשחק
למה אתה כבר לא רוצה?"
בקול שברירי שהולך ומשתתק
"אבא?..."
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|