מים רותחים על יד ערומה,
אנשים מתרחקים ממנו, מהמצורע.
נפש רכה לנער ואינה מתחשלת
כחרב יתומה אשר זקוקה למסגרת.

נדירה החרב אך את זאת לא רואים,
אנשים עיוורים, שוטים.
והדם ניתז ללא הכרה,
כשצריך הנה היא מגיעה.

עוברת בין ידיים מלוכלכות
אשר אותה מטנפות ופוגעות.
החלודה עליה משתלטת,
והניצוץ כבר כבה.

רוע ואנוכיות ימצא כאן בשפע,
יללת החלש לא תישמע.
ערפל מכסה את שדות הקרב,
והדרך עוד ארוכה...