|
אני מסתכל על עצמי במראה
אני מסתכל על האקדח הנוצץ באור
ושואל את עצמי האם זה אותו ילד קטן וחמוד
אותו ילד שנהגו לנשק אותו
אותו ילד יפה ומוכשר
אני רואה את הקליע בקנה
נוצץ מבריק ויפהפה
מוכן לירייה
ושואל את עצמי האם זה אותו ילד קטן וחמוד
אותו ילד שנהגו לנשק אותו
אותו ילד יפה ומוכשר
באותו רגע אני מסתכל על כל החיים שלי
מסתכל וחושב כמה החיים שלי היו נוראים
וכמה הם יהיו טובים אחרי הירייה
למה אני לא יורה?
ושואל את עצמי האם זה אותו ילד קטן וחמוד
אותו ילד שנהגו לנשק אותו
אותו ילד יפה ומוכשר
וחושב על האנשים שהיו תלויים בחיים שלי ועדיין תלויים
על האנשים שהכרתי וקיבלו אותי כמובן מאליו
ועל האנשים שאני אגרום להם צער וסבל מהמוות שלי
על האנשים שהשארתי אותם ללא הבעת הרגשות שלי כלפיהם
וכך אני מוריד את האקדח אט אט וחוזר לשפיות
ושואל את עצמי האם זה אותו ילד קטן וחמוד
אותו ילד שנהגו לנשק אותו
אותו ילד יפה ומוכשר |
|
|
תשמעו אני באמת
מבינה שקשה לכם
עם העומס פה
והכל.
אבל שמיים לא
יכולות לקבל
גוון סגול
בדיוק כמו
שאלוהים הוא לא
נקבה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.