אני מחכה לה,
אני מחכה לה שתבוא,
אני מחכה ומחכה...

כל פעם שאני שומע את הנוקנוק של האייסי אני מקווה שזאת היא ,
אני מחכה להודעה הראשונה שלה ,
כל פעם שאני שומע את הקוקו אני מקווה שזאת היא...

אני מחכה לה,
אני מחכה לה שתבוא,
אני מחכה ומחכה...

כל צלצול טלפון אני חושב שזאת היא,
כל פעם שאני מרים את השפופרת אני מקווה בכל ליבי שאני אשמע
אותה,
וכל פעם אני מתאכזב מחדש כשאני שומע את בקשת התרומות...

אני מחכה לה ,
אני מחכה לה שתבוא,
אני מחכה ומחכה...

כל יום בכיתה זה הפנים שלה שאני רוצה לראות,
כל יום אני חייב לראות אותה,
כל יום אני מחכה שהיא תיגש אליי,
וכל לילה אני בוכה על עוד יום שלא ניגשה אליי...

אני מחכה לה,
אני מחכה לה שתבוא,
אני מחכה ומחכה...

אבל האם באמת אני צריך לחכות,
האם היא באמת רוצה שאני אחכה לה,
או שהיא לא שמה לב בכלל שאני מחכה לה...

אני מחכה לה,
אני מחכה לה שתבוא,
אני מחכה ומחכה...