אני רוצה להוריד את האהבה באסלה...
לפעמים, הייתי עונדת אותה על האצבע.
לפעמים, הייתי מנענעת אתה בעריסה של תינוק שטרם נולד.
לפעמים, הייתי מפזרת אותה עם הרוח, באלפי בועות סבון,
בכדי שכל העולם ירגיש כמוני.

ועכשיו, אתה בא ואומר שהכול היה סתם.
ששום דבר לא היה רציני.
וזרקת לעברי, שפשוט זרמנו.

ואני, היושבת כאן בשלולית של דמעות,
מחזיקה את האהבה, שבמקרה, רק במקרה שכחת לקחת.
וחושבת לעצמי, האם להוריד אותה באסלה, שתזרום...
או אולי, לכבול אותה באזיקים אל הדלת, כאות אזהרה!