שלי לאור / אני רואה |
אבל מרגישה את הנועם שבמזג הסתווי
אני עדה לכל ברק ורעם
ולא שוכחת להינות מהשמש שמחייכת לעברי
אני רואה את הדלת שנטרקה בפניי
ומחבקת כל מלאך שנגלה אליי
אני רואה אבל עיניי עצומות לפעמים
ואז אני רואה היטב את כל מה שבפנים
אני רואה לב שחציו חסר
אני מרגישה את החוזק שלא מוותר
אני רואה את הפחד לאיטו מתפורר
ואז תגלו אותי ולא מישהו אחר
אני רואה אותה
אי שם בראי
נוטפת דם כולה
אבל באה לקראתי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|