כל פעם כשאתה כבר בטוח שהנה זה, הגיע הרגע, קצת שקט ומרגוע,
שילמת את כל החובות, הרמת טלפונים לכל מי שצריך, סגרת את כל
העבודות לאוניברסיטה, דווקא ברגע שאתה כבר בטוח שהנה באים קצת
ימים של שקט, דווקא פתאום מגיעה לה איזו צרה חדשה, פתאום היא
נוחתת עליך ומפתיעה אותך מהכיוון הכי בלתי צפוי לחלוטין, איזו
מעטפה חומה, וכבר כולכם יודעים ששום דבר טוב לא מגיע במעטפות
חומות. כשאתה כבר בטוח שיש לך קצת שקט, ממש רק טיפטיפונת של
שקט, פתאום מגיע איזה צו מילואים ומה עוד דווקא בתקופת מבחנים.
אם חשבת שבחודש הבא תוכל לשים קצת כסף בצד, עבדת קשה, שעות
נוספות וכאלו, לפצע פתאום ללא שום הודעה מוקדמת צץ לו ומופיע
משום מקום איזה דו"ח על מעבר באדום ועוד עם תמונה, ברורה. שניה
אחת של שקט אמיתי אין בחיים האלו. אני, עוד אף פעם בחיים לא
פגשתי בן אדם שיבוא ויגיד, 'שמע, אני, אין לי דאגות בכלל', ואם
מישהו בכל זאת יגיד את זה, וווי לי, חביבי, תוך שניה נוחתת
עליו צרה כזו שחבל לו בכלל שהוא בכלל פתח את הפה למה עוד שניה
הוא הצטער שהוא בכלל נולד. ככה זה, אפילו הבן אדם הכי עשיר
בעולם קם בבוקר ומפחד שמשהו יקרה, ומה קטע, המשהו הזה קורה.
אין רגע של שקט אחד, למה?, כי הצרות הן מתוחכמות, הן מחכות יפה
בפינה, נותנות כבוד לצרות אחרות וברגע שאתה מסיים עם הצרות שלך
ומסתכל ככה בסיפוק אל האופק כמו שאומרים הן באות מאחורה בחושך
מתנפלות עליך, בלי שום טיפת כבוד, בלי פייר פייט, מהגב הן
קופצות עליך נדחפות ומתמקמות להן אחת אחת על הראש שלך, אחת מעל
השניה ואחרי שקמת כבר יושבות עליך צרות חדשות שהגיעו מאיפה השד
יודע, מפה ועד צרה חדשה.
אני יושב בשמורה על ספסל של הקרן הקיימת, מנסה לקרוא לי איזה
ספר, אבל בעצם חושב על הצרות שלי, מה יהיה איתי ומה יהיה איתן.
מה נעשה עכשיו? זו שאלה מצוינת כי הכנתי עליה כבר שקף, איך
נפטרים מכל הבעיות האלו, לאיזה בלגנים שהכנסתי את עצמי, וזו
נראית לי הצרה הגדולה מכולן.
צוציק שלנו לא פרייר, אח שלי, בוגר סיירת מובחרת, בה"ד 1
בהצטיינות ועוד שרות אל"ף אל"ף בלבנון, איך אומרים כשמו לא, כן
הוא. בחור סוף הדרך ולא צוציק בכלל אם לא הבנתם. עכשיו מה.
צוציק קלט את הקטע הזה של הצרות, איך הן מתגנבות בדיוק בשטח
המת, ואז תופסות אותך כשאתה לא מוכן. הוא לא ייתן לזה לקרות לו
יותר, בחיים, אותו לא עשו באצבע, הוא, הקודקוד של מחלקה שלוש
פוגע עם מרגמה חמש עשרה במטרת דמות בכינון עקיף בשטח סלעי,
אותו שום צרה ומניאקית ככל שתהיה לא תתפוס בלתי מוכן. הוא
מסביר לי בזמן שהוא משמן את הקנה 9 מ"מ של הגלוק החדש שהוא
קנה, 'הקטע הוא, אתה תופס, זה שלצרות יש את היוזמה, הן אלה
שמנהלות את הקרב, ואתה עסוק רק בלהגיב, ומה למדנו, שבקרב אתה
צריך לקחת את היוזמה, אין דבר כזה להשאיר להן מקום לפעול', כר
נרחב לפעולה, אומרים בצבא, הוא מתלהב ומדבר עם הידיים וכל
התשעים ושלוש עשר מטפטף על השטיח, 'צריך להעביר את הקרב למגרש
שלהן, לא צריך לחכות שהצרות יבואו אליך...', ואז הוא משתתק,
אנשים עושים את זה כדי להוסיף ממד של ציפייה לפני שהם אומרים
משהו חשוב, 'צריך לצאת ולחפש צרות !', הוא מחייך ומצביע עלי
כמו אחד שגילה את אמריקה, 'לצאת לרדוף אותן בבית שלהן ולהשמיד
אותן, חייבים לקחת את היוזמה אלינו ולהיפטר אחד ולתמיד מכל
הצרות. אף צרה לא תזחל אלי בחושך ותפתיע אותי' הוא אומר.
אחרי שלושה שבועות בלבד, פגשתי אותו במטווח במרתף של המלון,
צוציק שהוא כמו שאמרתי בחור רציני הקים לו יחידה שלמה של
לוחמים נגד הצרות, משלחת מלאכי רעים, הוא מספר שהם גומרים צרות
בצ'יקצ'ק, עכשיו אפילו הם כבר פותחים סניפים במזרח הרחוק,
וצוציק מעביר סדנאות לאנשים פרטיים איך גם להיות מוכן לצרות
ואפילו מעבר לזה גם איך לצאת לחפש את הצרות שלך בעצמך ולתפוס
אותן לפני שהן תופסות אותך. הצוציקים ככה הם קוראים לעצמם
עושים לצרות את מה שהצרות עשו לנו, אפילו השב"כ התעניין בלגייס
אותם לשירותיו, צוציק אומר שיש להם הרבה צרות עכשיו עם כל
הבלגנים ומושך את העין למטה שנראה את הלבן, אף פעם לא הבנתי
למה אנשים בעצם עושים את זה. ושמע קטע הוא מוסיף, יש עכשיו
אפילו איזה משקיע שוויצרי שרוצה לשים כסף, 'מחפש צרות', הוא
צוחק.
ביום בהיר של חורף שבו השמש מלטפת את הגגות החיוורים של
תל-אביב, המשחק נגמר, צוציק תפס אותי, תמיד ידעתי שהיום הזה
יבוא במוקדם או במאוחר, רק לא ידעתי שזב יהיה דווקא היום וזה
שזו תהיה צרה כל כך גדולה, למה אחרי שהם חיסלו כל כך הרבה
צרות, והצרות לא נגמרו צוציק גילה שיש איזה אחד ששומר לעצמו
כמה צרות, וככה הן מתרבות ולעולם לא נגמרות. 'חבל, דווקא החבר
הכי טוב שלי' הוא אומר 'דווקא הוא, החביא איזה כמה צרות אצלו
בבית, אני לא מאמין, בחיים שלי לא חשבתי שזה דווקא תהייה אתה,
מכל האנשים בעולם' הוא אמר כשהם עמדו כל הצוציקים בכניסה אצלי
בבן-יהודה בדירה השכורה ליד העציצים של המריחואנה של השכנים עם
הילדים מלמטה. איך יכולתי לספר לו, שיום אחד באו הצרות ואמרו
שיש להן איזה צוציק, כשכל פעם שהן חושבות שהכל יהיה בסדר והן
יכולות לנוח לרגע, מגיע איזה צוציק ומתנפל עליהן מאחורה כשהן
לא מוכנות וגורם להן לבעיות, אין להן רגע של שקט והן ממש לא
יודעות בכל שניה מאיפה ינחת עליהן הצוציק הבא. איך אפשר להישאר
אדיש לדברים כאלו, תגידו לי? ממש נהיה לי רטוב בעיניים, אז ככה
אמרתי להן, אין בעיה אתן יכולות להישאר אצלי, צרות אף פעם לא
חסר ומקום כנראה שיש לי מספיק לעוד, ואיך ככה שהן מתמקמות להן
בנוחות הצרות החדשות שלי, בדיוק אז המשטרה הגיעה וקלטה את
העציצים של השכנים, ככה זה כשאתה מזמין צרות, אבל אחרי
שהשוטרים גילו את כל הצרות שיש לי בתוך הבית הם הבינו שזה צרה
קטנה בשבילי העציצים האלו ושזה כבר לא עסק בשבילם, קצת גדול
עליהם, אז הם קראו לצוציק והצוציקים ומכאן ההמשך ידוע.
אבל בשמורה, זה רק אני והצרות שלי בשקט, הארבעים במבחן
בביולוגיה והחוב לביטוח לאומי אפילו הנזילת שמן שיש לי באוטו,
אני מלמד אותן איך להחזיר להן את כבודן האבוד ואיך לקחת בחזרה
את היוזמה, אנחנו מתאמנים בסתר אני והצרות, ומשתמשים באותן
שיטות שהצוציקים משתמשים, אנחנו לומדים ומשכללים את השיטות כל
הזמן, ובבוא היום אני והצרות, יד ביד, נצא חזרה לחופשי ונראה
לעולם מה זה. איף יו קנט ביט זם ג'וין זם. בינתיים אנחנו
צריכים להילחם קצת בבעיות שעושות לנו בלגנים, ושלחנו גם איזו
צרה לעזאזל ועכשיו החברה של צוציק בהריון. נראה אותו יוצא
מזה.
כנען 10.12.03
|